גל בן-משה

שריינתי כחודש מראש שולחן בפסטל. באנו לחגוג יום הולדת, אבל כנראה שהלו"ז של המסעדה הוא יותר בגדר המלצה רוחנית. המארחת הושיבה אותנו בשולחן של שישה אנשים (כי מי לא אוהבת לצעוק לבן הזוג שלה מהצד השני של המגרש?) ופיזרה התנצלות מהסוג שנועד לסמן וי, לא באמת לפתור משהו. כשהתפנה שולחן אינטימי וביקשנו לעבור, לפי חוקי הפרוטוקול: "הוא שמור לזוג ספציפי שביקש". השולחן הזה נשאר ריק שעתיים. כנראה שהזוג ההוא נתקע בגשם, כי בסוף התיישבו שם ארבעה אנשים בדיוק כשביקשנו חשבון. המלצרים? מופת של אמפתיה מזויפת. מבטים חומלים ותשובות שמנוסחות כל כך טוב, שהן כמעט משכיחות ממך שפשוט לא אכפת להם. למנות: *לחמים שהגיעו עם שמן זית בלסמי, קציפת חמאה מעולה וזיתים. אכלתי לחמים יותר מוצלחים במסעדות בעיר. *פילמני בשר כבש מונח על רוטב לימון אלוהי. המנה הראשונה שטעמנו והיתה הכי טובה בארוחה. פשוט מושלמת. *טרטר בקר מעולה, רך, עדין בטעמיו, מהטובים שאכלנו בעיר לדעתי. *טונה אדומה ברוטב הדרים וקפיר ליים, הטריות של הטונה מורגשת מאוד. דג מעולה, רוטב בועט, אולי בועט מדי. *שקדי עגל איסקנדר ביוגורט בצל בסומק וקרעי לחם. מנה שיכלה להיות מטורפת אבל השקדים לא היו במידת עשיה טובה, והיו יותר מדי עלים שלטעמי הכבידו על המנה ועל הפה. *מנת סרטנים בקדאיף שהגיעה עם אותם עלים מוגזמים של שקדי העגל. הקציפה עליה הכל ישב יחד עם הקדאיף היתה כבדה נורא, והעלים העפילו בטעמם על הסרטנים העדינים. הסרטנים עצמם היו מעולים וחבל. *שוק אווז בקונפי עם תבשיל כרוב כבוש, תפוחי פינק ליידי מעושנים, פירה. תהיתי בהתחלה אם הכל יתחבר למנה אחת כי הכל מגיע די מופרד בצלחת. הכל היה מטופל מעולה, אבל כששמתי הכל באותה כף, הטעמים פחות התחברו. לקינוחים: ״הרקדנית״- פלאן חלב עיזים, אפרסמון, קדאיף. קינוח מתובל ומיוחד מאוד. מעולה. קיבלנו במתנה עוגת תפוזים שהיתה טובה מאוד. 2 כוסות ורמוט שהיה מצוין, כוס אחת של שפריץ. 1130 שח כולל שירות. שר